תוכן

ט) ונבאר עתה טעם, למה נכנס ניצוץ אחד יתר על מספר הח"י, כי כפי הנראה היה מספיק בחי' הניצוצין, כיון שכבר יש בהם חיות כנז'. ואמנם לבאר ענין זה, היה צריך ביאור ארוך, אלא שהיינו צריכים לבאר בתחלה, ענין סבת היותם מספר רפ"ח ניצוצין, וכבר נתבאר עניינם למעלה, ועי"ש, ובו יובן טעם אל השאלה הנזכר. אבל נבאר עתה הענין בקצרה, הנה נתבאר למעלה, כי ברפ"ח ניצוצין אלו, יש בחי' ד' היו"ת, של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ונודע כי ההוי"ה דב"ן דההי"ן, הם ניצוצי הנוקבא. וג' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה, הם ניצוצי הזכר. ונמצא, כי אלו הניצוצין, הם בחי' אלו ההוי"ת, הנכנסים בז"א להחיותו. ואמנם אין בחי' ההויו"ת עצמם נכנסים בתחלה, אבל בחי' המלויים שלהם, הם הנכנסים תחלה, ואח"כ נכנסים ההויו"ת עצמם. והנה ג' מלויים ההויו"ת הדכורא, הם: מ"ו, ל"ז, י"ט. והיותר קטן במדרגה מכלם, הוא י"ט, שהוא מלוי מ"ה ההוי"ה הג', ומלוי זה הוא הנכנס בראשונה, בג' ימי הקליטה, כי בפחות משעור מספר מלוי זה, אין בו חיות שלם אל הזכר, ולכן הוכרחו ליכנס כל הי"ט ניצוצין, בג' ימי הקליטה כנזכר.